קבלת החלטות - כיצד אנחנו מחליטים ומה משפיע עלינו?

קרה לך פעם שנדרשת להחליט לגבי משהו חשוב אבל ההרגשה הזאת שמשהו חסר לך כדי להחליט באופן סופי לא הרפתה ממך?

החלטה מוצלחת דורשת הכנה מדוקדקת. הרבה מעבר לאיסוף כל העובדות ו'הנתונים היבשים'; יכול מאוד להיות שלמרות שהשתמשתי וחישבתי את המידע מכל המקורות שלי עדין לא אצליח לקבל החלטה.

למה?

יכול להיות שלא הצלחתי לעבד את המידע שיש לי באופן יעיל (נגיד בגלל הסחות דעת ומשימות רבות אחרות), וגם יכול להיות שאני פשוט מטיל ספק בעצמי וביכולת שלי לבחור ולהחליט נכון.

כולנו נדרשים לקבל עשרות החלטות ביום. החל מהבחירה מה ללבוש בבוקר, מה לאכול בצהריים ומה לראות בערב בטלוויזיה (או אולי לקרוא ספר?)

יש החלטות שאנחנו מקבלים כלאחר יד; החלטות אינטואיטיביות, אוטומטיות, שאנחנו בקושי שמים לב אליהן. אחרות, דורשות התעסקות רבה הרבה יותר, מחשבה, השקעת זמן.

אחת מהמלכודות שאנו נוטים 'ליפול בהן' בדרך להחלטה טובה היא מלכודת הדעה הקדומה. אם נרצה ואם לא אנחנו מושפעים מנטיות הלב שלנו ומדעה קדומה שיש לנו – וזה עניין שאנחנו לא ממש מודעים אליו.

מלכודת הדעה הקדומה יכולה לבלבל אותנו שאנחנו צריכים לבחור ולהחליט;

ההסברים והנימוקים שלנו לעצמנו יכולים להראות לנו ניטרליים לחלוטין למרות שקיים סיכוי גדול מאוד שהם ממש לא כאלה...

נגיד שאני מאמינה שאנשים שמאליים הם אנשים יצירתיים במיוחד.

כל בן אדם יצירתי ושמאלי שאני פוגשת הוא הוכחה ניצחת לתיאוריה שלי. אם במקרה פגשתי משהו שמאלי והוא לא יצירתי אני אצליח למצוא הסבר (או תירוץ) שיוכל להחריג אותו מהתיאוריה שלי למשל -

הוא לא יצירתי כי הוא מבוגר יחסית, ובתקופת ילדותו לא ידעו איך לתת דגש לפיתוח היכולת היצירתית שכבר היתה טמונה בו...

או,

אולי זה בגלל שהוא גדל בבית בו לא היתה נטייה או חיבה לאמנות...(והרי ידוע שזיקה לאמנות מגבירה ומעצימה את היצירתיות שבאדם)

אני אוכל להמציא עוד ועוד סיבות שיעזרו לי להוכיח את התיאוריה הראשונית שלי איך אפשר להסביר באופן רציונלי (כמובן.....) שהאדם השמאלי שעומד מולי פשוט לא יצירתי.

לפעמים, אנחנו נותנים משקל 'משמעותי' יותר למידע הראשון שקיבלנו - מחבר, מקרוב משפחה, מידע כזה לא בהכרח יהיה הכי מדויק או שימושי ממידע שנקבל אחריו, אבל תהיה לנו נטיה בלתי רציונלית להיצמד דווקא אליו.

....

דרך טובה לבחון את התמונה הכוללת באופן ניטרלי היא שימוש בטכניקת 6 כובעי חשיבה של Edward de Bono אותה כתב בשנת 1985.

שיטת הכובעים הצבעוניים מלמדת כיצד ניתן לבחון בעיה (או החלטה) ע"פ מגוון נקודות התבוננות ולא רק על פי מידע רשמי. הכובעים הצבעוניים בתיאוריה שלו עוזרים לנו לפשט את תהליך קבלת ההחלטה, לפרק אותה לגורמים, כך שהאדם המתלבט יוכל לבחור בסוג החשיבה המתאים לו או לשנות כיווני חשיבה - במקום להפעיל את כל סוגי החשיבה בו זמנית.