המתחזים


"הצלחתי הפעם כי היה לי מזל, אין סיכוי שאצליח לעשות זאת שוב"

"מה יחשבו עלי אם אכשל? אם תהיה לי טעות"?


תסמונת המתחזה

אוסף תחושות של חוסר יכולת/ידע המנוגדות להצלחה ניכרת ומוכחת במציאות.

אנשים הסובלים מתסמונת המתחזה מרגישים תחושת ספק לגבי המיומנויות והידע האינטלקטואלי שלהם, תחושות שמצליחות להתגבר על כל תוצאה חיצונית והצלחות מוכחות בשטח: העלאה בשכר, קידום, קבלה לאוניברסיטה יוקרתית וכו'.

מתחזים בעיני עצמם מאמנים שהם אינם ראויים להצלחה או לשבחים מקצועיים והפחד להתגלות יום אחד, 'להסיר את המסכה' מול כולם מלווה אותם בחייהם המקצועיים והאישיים. מתחזים בעיני עצמם מאמינים שהם יודעים לעשות רושם בתחום העיסוק שלהם, רושם שהוא הרבה מעבר למה שהם באמת... עמוק בפנים הם בטוחים שהם לא באמת יודעים מספיק;

"יכול מאוד להיות שמשהו עשה לגבי טעות" או "היה לי מזל גדול", "המשימה היתה קלה מידי", "קיבלתי הרבה עזרה"; כשמתחזים לכאורה מבטאים תחושות אלו בקול הם לא רק מביעים את האמת כפי שהם רואים אותה, כך הם גם מסתירים את הפחד שלהם לא להצליח באתגר הבא.

תחושת 'ההתחזות' מדרבנת את האדם הסובל ממנה להאמין שהמחמאות שקיבל הן חסרות חשיבות ושהישגים שלו הושגו שלא בצדק.


כשמתחזה מקבל משימה או עבודה כלשהי הוא נוטה לפעול באחת מהדרכים הבאות:

עבודה באופן אינטנסיבי ומאומץ – (הרבה יותר ממה שנדרש ממנו), על מנת להשיג תוצאות 'קצת יותר ממושלמות'

או דווקא להיפך, דחיה ודחיה של העבודה מהחשש שהמשימה 'גדולה עליו' והוא לא יהיה מסוגל להשלים אותה בהצלחה.


המחקרים מראים שתסמונת המתחזה לא מתפוגגת כשאנו מצליחים ומגיעים ליעדים שהצבנו - אלא להפך -

אחרי הצלחה נרגיש מתחזים גדולים אפילו יותר מכיוון שעכשיו עלינו לעבוד קשה יותר כדי שאנשים לא יגלו אותנו.

זהו מצב מאוד מפחיד להיות בו מכיוון שההצלחה שלי רק מעצימה את הפחד להיכשל.


איך מסבירים החוקרים והמחקרים את תסמונת המתחזה?

תסמונת המתחזה איננה קשורה באופן ישיר לביטחון עצמי או דימוי עצמי נמוך;

תאוריה אחת שהעלו החוקרים קושרת את תסמונת המתחזה לילדות והתבגרות בבית בו ההורים בפרט והמשפחה ככלל תייגו כל אחד מהילדים במשפחה דרך תכונה אחת מרכזית: "הילד האינטליגנט" הילדה הרגישה" וכו'.

התיוג דורש מהילד (ואח"כ מהמבוגר) לעמוד בציפיות ולהתאים את התכונות וסגנון האישיות שלו לתיוג שקיבל. התסמונת עלולה להתפרץ כשמתחיל מאבק בין הזהות המשפחתית לזהות האישית שמנסה להתגבר על התיוג המשפחתי.

תיאוריה נוספת מסבירה את התסמונת במסרים מילוליים ובלתי מילוליים של ההורים לילד מגיל צעיר שהוא מושלם, חף מכל פגם ושאיננו מסוגל לטעות.

הילד גדל והופך למבוגר שמאמין שהוא לא יכול לטעות (וגם אסור לו). כשהוא נדרש להתמודד עם קושי, חווה אתגרים ואפילו כישלונות, הוא מבין שהוא 'מזוייף' אבל חייב להמשיך 'להעמיד פנים' למען משפחתו.


הנזק המצטבר של התסמונת וסוגי מתחזים:


ההשפעה השלילית של התסמונת מתגברת כאשר מחשבתו של אדם משפיעה על המציאות שלו, כך שהאמונה שיש לאותו אדם על עצמו הופכת לאמת סובייקטיבית שמשפיעה עליו ועל אחרים.

תופעת ההסלמה של תסמונת המתחזה במסגרתה מחשבה יוצרת מציאות, מכונה בפסיכולוגיה החברתית נבואה המגשימה את עצמה (או אפקט פיגמליון).

בספרה:

The Secret Thoughts of Successful Women: Why Capable People Suffer From the Imposter Syndrome and How to Thrive in Spite of It

חוקרת ד"ר ואלרי יאנג את תסמונת המתחזה ומבדילה בין 5 תת סוגים של 'מתחזים':


1. המתחזה הפרפקציוניסט -

מופיעה לרוב בקרב אנשים הישגיים במיוחד, המתמודדים עם חרדה גבוהה כאשר התוצאה אינה מושלמת


2. המתחזה שהוא סופרמן -

'אין דבר שהוא בלתי אפשרי עבורי' לא משנה מה!

לעיתים קרובות מידי מתחזה סופרמן פוגע בעצמו נפשית/גופנית מכיוון שהוא מרגיש צורך לעבוד קשה במיוחד כדי לספק תוצאות 'יוצאות דופן' - גם כשהמשימה מעבר לגבולות היכולת שלו. מתחזה סופרמן יוותר על שעות שינה, זמן משפחה או זמן אישי רק כדי להראות שהוא יכול


3. המתחזה שהוא גאון מלידה -

מתבייש בכך שנדרשת ממנו השקעה וזמן מרובים ללמוד ולהבין דברים חדשים שאינם בתחומי הידע או המומחיות שלו


4. המתחזה הסוליסט -

בטוח שבקשת עזרה או אפילו התייעצות עם אחרים חושפת את החולשות וחוסר הידע/מיומנות שלו.


5. המתחזה המומחה -

בכל הזדמנות מודד את הערך שלו על סמך מה וכמה הוא יודע לעשות. קיימת בו אמונה פנימית שלעולם לא יהיה בידיו מספיק ידע והוא נמצא בחשש מתמיד להיחשף 'במערומיו'


תחושות של התחזות לא נעלמות עם הזמן אלא נוטות להיצמד אלינו ולפגוע בחוויות הטובות ובהצלחות שלנו בהווה ובעתיד.

לכן, אם נוכל לשנות את המחשבות ואת האמונה הפנימית שלנו לגבי עצמנו נוכל גם לשחרר את תחושת ההתחזות המעיקה מאתנו.



מחקר מ-2020 בחן גישה אחת להתערבות ארגונית כדי להתמודד עם התופעה.

במהלך המחקר חולקו עובדים לשלוש קבוצות, כאשר בכולן נמדדה תפיסת "תסמונת המתחזה" לפני התחלת המחקר ובסיומו.

הקבוצה הראשונה לא קיבלה שום התערבות, הקבוצה השנייה קיבלה הדרכה על התסמונת ובקבוצה השלישית קיבלו העובדים אימון אישי.


הממצאים הראו שבקרב העובדים בקבוצה השלישית נרשמה ירידה משמעותית בתחושות חוסר הביטחון ובסממני התסמונת, זאת למרות שההדרכה הובילה להגדלת המודעות לנושא.

המחקר מלמד שלא מספיק להכיר את התסמונת וללמוד עליה, כדי להקטין משמעותי את התחושות הללו יש צורך בעבודה מעמיקה יותר עם איש מקצוע שמביא לשינוי תפיסתי והתנהגותי.


כלים וטיפים מעשיים להתמודדות והתגברות יומיומית על תסמונת המתחזה:


1. הימנעות מהשוואה

במיוחד אם מדובר בהשוואה בלתי הוגנת, כי מן הסתם אנשים שיש להם יותר ניסיון בתפקיד כנראה ידעו יותר ממך


2. לדבר ולשתף

ברגשות ובתחושות ובטח שלא לשמור בבטן - מה שעלול להפוך את המחשבות שלך למציפות ובלתי נסבלות.

שיחה עם אדם עמו מרגישים ביטחון יכולה לעשות רק טוב


3. אנשים לאורך הדרך

צרו לעצמכם רשימה של אנשים מהם למדתם את הדברים שאתם יודעים היום.

הרשימה הזו תעזור להבין שיש דברים שאפשר ללמוד רק דרך צפייה והתבוננות במנוסים מאתנו


4. הישגים גדולים דורשים למידה והתנסות רבת שנים

הכישורים והיכולות המולדות שלי הם רק הזרע של ההצלחה העתידית.

אם לא יהיה לי מוסר עבודה גבוה יהיה לי קשה מאוד להשיג הרבה.

אם אני חולם להצליח בגדול כדאי מאוד שהחיבור והתשוקה למקצוע יהיו נוכחים כל העת בעשייה שלי. להשקיע מאמצים ואנרגיה במקצוע שאין לי אליו אהבה וחיבור אמיתי או מקצוע שאינו תואם לערכים האישיים שלך זה ממש כמו "לתת גז בניוטרל"





5. זיהוי כישורים שניתן לשפר עוד לאורך הזמן

כאלה שיוכלו למנף אפילו יותר את ההצלחה שלי.

שימוש בכישורים ויכולות ייחודיים שלי, כאלו שמבדילות אותי מהקולגות שלי, מהאנשים שסביבי הופכים אותי לפרודוקטיבי ואנרגטי יותר, הביצועים שלי משתפרים והעשייה היומיומית הופכת להרבה יותר מרגשת




6. ביקורת בונה היא לא עניין אישי

היא גם לא רמז לכך אנחנו לא טובים מספיק אלא הזדמנות חיובית בשבילך ללמוד, לצמוח ולהתפתח


DONE IS BETTER THAN PERFECT .7

יש מקרים בהם לא הכול יהיה מושלם. זה בסדר. אף פעם לא יהיה זמן מושלם לעשות או לבקש 'משהו'





8. תיעוד הישגים

מי לא עובד איזושהי רשימה TO DO LIST למחר? לכל אחד מאתנו יש איזשהי רשימה של דברים שצריך לעשות/לקדם בלו"ז שלו (בנייד, על דף, ביומן או אפילו, רחמנא ליצלן בראש)

אבל מה עם רשימה של הצלחות והישגים מרשימים מהעבר שלי?

כתוב/י לעצמך רשימה של 15 משימות/פרויקטים/אתגרים שהוכתרו כהצלחה ביומן או בפנקס אישי.

התיעוד יאפשר לך לראות את ההתקדמות שעשית לאורך הזמן, לראות 'שחור על גבי לבן' הוכחות מציאותיות ליכולות ולכישורים שלך שיעודדו אותך ויעזרו לך לשמור על ביטחון עצמי ומוטיבציה גבוהים .




יש לך אסטרטגיית התמודדות עם תסמונת המתחזה?

מה עובד בשבילך הכי טוב? ומה פחות?

מזמינה אותך לספר/לשאול/להתייעץ ואפילו לקבוע פגישת ניסיון ללא התחייבות




שרית קלדרון גורקוב - מאמנת אישית (MA,MCI)







האם אי פעם עצרת לחשוב מהם השיקולים שהנחו אותך בבחירת המקצוע הנוכחי שלך?

האם שיקולים אלו עקרוניים עבורך היום באותה המידה שהיו כשבחרת את המקצוע שלך?

ואם לא, מה השתנה?

האם השינוי הזה משפיע על מידת שביעות הרצון שלך מהעבודה ומהקריירה שלך?

היום, יותר מתמיד, קריירה הפכה להיות עניין דינמי, רב כיווני ויש שיאמרו אפילו חסר גבולות – מה שיכול להפוך את המסע לחיפוש ומציאת 'ייעוד מקצועי' לכזה שיימשך לאורך תקופה ארוכה, הרבה יותר מבעבר.





מדריך עוגני קריירה ודימוי מקצועי - כלים לבחירת הצעד הבא בקריירה שלך.

לקט של תרגילים ושאלות מתוך תכנית אימון לקריירה שנייה אותה אני מעבירה ב 3 שנים האחרונות לשכירים ועצמאים המתעניינים בהסבה מקצועית. המדריך עוזר לבחון לעומק את הדימוי והייעוד המקצועי שלו בכלי הקואצ'ינג: שאלות ותרגילים מעוררי מחשבה, מעודדי מיקוד וחשיבה יצירתית.


עוד תוכן לגמרי בחינם: