ניהול זמן ומשימות: 3 פתרונות מעשיים לדחיינים כרוניים
"אני לא דחיין, אני פשוט ממש יעיל במשימות לא חשובות"
20% מהאנשים מגדירים את עצמם כדחיינים כרוניים. עבורם, דחיינות היא דרך חיים המשפיעה על כל תחום בו הם עוסקים;
הם לא משלמים חשבונות בזמן, מפספסים הזדמנויות לרכישות שונות, מגישים עבודות באיחור ומחכים עם הקניות לחג לרגע האחרון.
דחיינים נוטים להיות אופטימיים יותר בכל מה שקשור לאומדן הזמן וליכולות שלהם. הם נוטים להגיד לעצמם משפטים כמו:
'נראה לי עדיף לחכות עם העבודה הזאת למחר' או 'אני עובד/ת טוב יותר תחת לחץ'
אבל למעשה, ממש לא כדאי להם לדחות את העבודה למחר והם ממש לא עובדים טוב יותר תחת לחץ.
דחיינים נוטים לחפש באופן פעיל הסחות דעת, במיוחד כאלו שאינן דורשות מהם מחויבות כלשהי. למשל: לבדוק דואר חדש במייל. בדיקת תיבת הדואר היא משימה מושלמת לדחיינים שמצליחים להסיח את דעתם ובאופן זה מווסתים רגשות כמו קושי להתמודד עם המשימה עצמה, פחד מכישלון ואפילו, פחד מהצלחה.
הימנעות מעבודה 'לא מהנה' ע"י הפניית האנרגיה למשימה אחרת כמו למשל ארגון או ניקיון מסייעת לדחיינים להימנע מרגשות אשם של 'חוסר יעילות'. באופן זה הם מונעים מעצמם תחושות שליליות אבל מעלים את הסיכוי לכך שיחזרו על ההתנהגות הזו שוב גם מחר.
יש גם לא מעט דחיינים שממש מודאגים ממה אחרים יחשבו עליהם?
הם מעדיפים שיגידו שהם 'לא אוהבים להתאמץ' או 'לא מאורגנים' מאשר שיגידו שהם לא חכמים או מוכשרים מספיק לבצע את המשימה שקיבלו.
מחקרים אחרונים בתחום הדחיינות וקידום משימות מראים קשר בין דחיינות ועייפות רגשית/מנטלית. אם נדרשות ממך קבלת החלטות מרובות לאורך היום תתגלה עם הזמן הנטייה לדחות משימות קטנות וחסרות משמעות כביכול.
דחיינות בקבלת החלטות יכולה להיקשר גם לפחד מכישלון או דימוי עצמי נמוך: אי קבלת ההחלטה פוטרת מאחריות ומתוצאות שיתקבלו בעקבותיה.
.
על הנזק הבריאותי של דחיינות בכלל ודחיינות שינה בפרט כבר כתבתי בבלוג בעבר. אבל להתנהגות דחיינית יש גם מחיר חברתי: היא גורמת לאחרים לעשות את העבודה שלך במקומך. התנהגות כזו יכולה להרוס בקלות עבודת צוות במקום העבודה ואפילו מערכות יחסים.
מה עושים?
לעיתים קרובות ישנו יותר מגורם אחד לכך שאנו בוחרים לדחות משימה מסוימת. יכול להיות שמדובר בשילוב של מספר הרגלים בעיתיים שסיגלנו לעצמנו לאורך השנים.
בכל מה שנוגע לדחיינות הדרך הטובה ביותר להתמודד אתה היא לזהות את הסיבה להופעתה ולהתאים לה אסטרטגיה לנטרול והתגברות.
1. אני נוטה לדחות משימות בעיקר כשהן גדולות או מורכבות במיוחד
ההמלצה הגורפת היא לפרק כל משימה גדולה ומורכבת למספר משימות קטנות, קלות וברות השגה. התקדמות בצעדים קטנים לטובת משימה/מטרה גדולה נותנת לנו 'מרווח נשימה' במהלך העבודה, עוזרת לנו לשמור על המיקוד ולא 'להתפזר' והכי חשוב - מאפשרת לנו לראות את ההתקדמות שלנו לאורך הזמן (ולתגמל את עצמנו בהתאם).
הגיע הזמן לסדר את המשרד?
נפרק את המשימה הענקית והמעורפלת הזו למשימות קטנות, פשוטות והכי חשוב - קונקרטיות:
קלס