חלום ילדות

היתה לי חברה טובה בתיכון שמגיל צעיר ידעה שתהיה רופאה

הקשר בינינו ניתק בסיום הלימודים.

לפני שנה פגשתי אותה, לגמרי במקרה, בבי"ח.

הגעתי בעניין כלשהו והיא היתה הרופאה שטיפלה בי.

שמחתי והתרגשתי לפגוש אותה.

אני חושבת שהופתעתי יותר לראות אותה שוב אחרי שלא ראיתי אותה שני עשורים

הרבה הרבה יותר מלראות אותה רופאה שמטפלת...בי!

הסיטואציה דווקא הרגישה לי מאוד טבעית -

הרי זה היה ברור כבר מלפני 20 שנה שזאת הדרך שלה,

כולנו ידענו

ובעיקר - היא ידעה - שתהיה רופאה כשתגדל.

.

יש ביננו מבוגרים שבחרו והצליחו להיות מה שחלמו לעצמם בילדות.

יש בינינו מבוגרים שחלמו לעצמם חלום מקצועי, אבל לא מימשו אותו - תהיה הסיבה אשר תהיה.





.

חלום ילדות, ברוב המקרים, הוא חלום מוגבל בידע.

כי מה כבר ילד, או נערה צעירה יכולים לדעת על המקצוע שהם חולמים לעצמם?

גם אם מדובר במקצוע מוכר, כזה שבן משפחה קרוב, אפילו אבא או אמא כבר עוסקים בו בעצמם...

לפעמים אפילו הלימודים למקצוע עצמו לא יכולים להכין אותנו באמת למה שבחרנו ללמוד.

כי יש תיאוריה ויש – מציאות.

אנו גדלים ומתבגרים, נחשפים לעולם ולמה שיש לו להציע לנו, הצרכים שלנו משתנים, סדרי העדיפויות שלנו משתנים, תחומי העניין שלנו משתנים, מתחלפים, מתרחבים.

מה אני אוהבת ונהנת לעשות?

מה מעניין אותי?

איפה אני רוצה לבלות חלק ניכר מהיום שלי?

כמה חשוב לי 'להתקדם' בעבודה? ומה זה בכלל אומר התקדמות בשבילי?


לתהליך בחירת המקצוע נכנסים גם שיקולים טכניים, פרקטיים:

גובה המשכורת, מרחק ונסיעות, שעות העבודה, גמישות שעות העבודה

האם אני בכלל חושב על הדברים האלו בתחילת שנות העשרים שלי, כשאני בוחר לעצמי מה ללמוד?


חשוב לדעת שלא כל מקצוע שמתאים ליכולות ולכישורים שלי יתאים בהכרח למה שאני זקוק לו במציאות כדי להרגיש טוב, מקצוע בו אצליח לשמור על מוטיבציה וידרבן אותי להצליח לאורך זמן.


הרי לא כל מי שיודעת להכין עוגות ועוגיות מטריפות חושים מתאימה להיות קונדיטורית ולא כל מי שגאונה במתמטיקה תתאים למחקר אקדמי ארוך שנים בתחום.

מחקרים מוכיחים ​שכדי להתמיד, להצליח ולהתקדם בעבודה עליה להתאים לי ב-3 פרמטרים עקרוניים:

1. אהבה לתחום ועניין רב בו

2. התאמה לערכי הליבה שלי

3. שימוש ביכולות וכישורים הייחודיים שלי בחלק ניכר מזמן העבודה


האם המקצוע שלך היום עונה על הפרמטרים האלו?

לא?

רוצה למצוא את המקצוע שלך?